רחל בצר מנהלל מספרת על מאיר בינט

הדברים נאמרו בערב מורשת לזכרו של מאיר בינט שהתקיים במרכז להנצחה ולמורשת מודיעין בשני ביוני 1998. תקופת הגדעונים, אנשי הקשר של המוסד לעליה ב'.

"אנחנו גרנו בעיבורה של רומא במקום שנקרא (?). בוילה הייתה תחנת האלחוט שלנו ואנחנו גרנו בה. . וילה יפהפיה. אנחנו היינו פלמחניקים, עדת צברים צעירים. מאיר היה כאילו מחו"ל. אני חושבת שבהתחלה לא נתנו למאיר הכבוד לו היה ראוי משום שלא הכרנו אותו אבל אח"כ כשלאט לאט התחלנו להכיר אותו, אנחנו, אני מכל מקום הרגשתי את הכבוד או את המיוחדות שלו להכיר אותו וגם להיות חברה שלו. הוא היה האדם הבוגר שלנו.
המשך…

אורי טהון בערב מורשת

מתוך דברים שנאמרו בערב מורשת לזכרו של מאיר מקס בינט שהתקיים במרכז למורשת מודיעין ב- 2.6.1998 (הדברים מתייחסים לתקופת הפעילות ב"גדעונים")

"את מאיר (בינט) פגשתי בליוורפול (אנגליה). אני נשלחתי על ידי המוסד שלפני. מאיר למד אלחוט בקווין ביי בצפון ווילס. היה מגיע לבית האימונים ונתקלתי בו בליוורפול. נכון שהוא אהב מוסיקה. הרבה לא הייתי איתו. לקח אותי לקונצרט של יהודי מנוחין ואני – פעם ראשונה שהייתי בקונצרט.
המשך…

בכר אברהם מיקו – 18.6.1998

מאיר ליד ההגה על יד הווילה של הגדעונים

מאיר ליד ההגה על יד הווילה של הגדעונים

למישל הרבה שלומות!
לי זו תעודת עניות שלא הכרתי אותך עד היום. לא שיכולתי לעזור "במצבים" השונים שנוצרו מאז "הפרשה". אבל מאחורי הקלעים "החזקנו אצבעות" כדי להביא לסיום הפרשה בדרכי "נועם", ולרוע מזלנו הסתיימה הפרשה בצורה מכאיבה מאוד לכולנו.
המשך…

רענן רובינשטיין – 23.11.2004

למישל שלום רב תודה רבה עבור ההזמנה… אני מצרף שתי תמונות שנשארו לי, היו לי עוד כמה תמונות ממאיר אבל לפני המון שנים ביקשו מחיל הקשר שמי שיש לו תמונות מאותם ימים מתבקש לשלוח והם יוחזרו. לצערי את התמונות עם מאיר לא החזירו לי ולא נמקו מדוע. את מאיר לאחרונה פגשתי בשנות החמישים על האוניה "קדמה".
המשך…

עליזה לוי מרמור, תל-אביב – 29.12.2004

למיכל שלום רב, את בודאי לא יודעת מי כותבת לך – אבל אני אציג את עצמי. קראתי את המאמר ב"ידיעות אחרונות" ומה שנכתב על אביך ז"ל מאוד נגע בליבי. ב-1936 או 37 הכרתי את מקס והיינו בידידות. הורי ומשפחתי גרו בשד' רוטשילד והוריו גרו ביהודה הלוי קרוב לחשמונאים. אני חושבת שהכרנו בתנועת הנוער ומאוד חבבנו אחד את השני.
המשך…

חמש פגישות עם ד"ר שושנה קיני (בנטוויץ)

נשלח ב-31.3.2005.

פגישה ראשונה:
את מאיר פגשתי לראשונה בשנת 1947 בלונדון. אורי טהון שפגש אותו בליברפול (או בעיר אחרת בצפון אנגליה) שלח אותו לצביקה בית-דין, מי שהיה אחראי על מכשירי האלחוט בהגנה, ובתור צ'ופר נשלח ללימודים ללונדון. ברחוב Canfield Gardens שכר צביקה דירה, בה הקים את תחנת האלחוט שמטעמי ביטחון היתה רק קולטת ולא משדרת.
המשך…

ברוך תירוש – בעקבות מפגש על מאיר בינט

5/4/2008
למישל בינט,

שלום והערכה והוקרה.

דבריך בתיאור ההתרחשויות שליוו אתכם סביב פעילותו המופלאה של אביך ז"ל ריגשו אותי מאד, והחזירו אותי לימי פעילותנו המשותפת ברומא, אני כאיש הפלי"ם בהעפלה, ומאיר בינט כטכנאי הרדיו המסור שתיחזק כהלכה את המשדרים שהפעלנו בתחנות ועל הספינות.
המשך…

"תגובות" במוסף "הארץ" בעקבות הכתבה "המרגל שלא חזר מהחום"(מאיר בינט) מאת ליאור אסטליין

30.4.2010
כוחות נפש

הכתבה על מאיר בינט נגעה בי עמוקות מסיבה אחת עיקרית: זוהי דוגמה לאדם שהקדיש (ולצערי הקריב) את חייו באופן טוטאלי למשהו שהוא האמין בו בכל לבו. הוא האמין שבמעשיו הוא תומך בקיומה של המדינה והארץ שכה אהב. הוא גם הראה כמה אנושי ואוהב אדם הוא, כאשר בזמן שהוא חותר תחת שלטון רשע, הוא דואג ותומך באותם פצועי מלחמה שאותו שלטון שלח להילחם במדינה שעליה בינט מנסה להגן. הלוואי שבתוך הציניות והשחיתות האישית והציבורית שאנחנו רואים היום, עדיין יצמחו אנשים כמוהו. ולעצמי, לעצמי אני מאחל שתהיה לי אפילו טיפה מאומץ לבו של מאיר בינט.
עידו צדר ניו יורק
המשך…

כל הזכויות שמורות למישל בינט © 2018