הכתבה התפרסמה במדור "שיעור הסטוריה" בתאריך 16.03.2012.
התגובה שלי נכתבה במסגרת האפשרות להגיב בסוף הכתבה.
בנוסף שלחתי מייל לכתובת המייל של תום שגב שהופיעה בתחתית הכתבה. עד היום (נובמבר 2013) לא קיבלתי כל התייחסות.
החלטתי להכניס את התגובה לאתר כי א. החלטתי לרכז כאן תגובות שלי שיכולים לספק מידע נכון
ב. הסיכוי שיקראו אותה באתר "הארץ" בעקבות איזה חיפוש במנוע חיפוש – קטן אפילו מהסיכוי שיגיעו אליה באתר.
תום שגב – בד"כ מעריכה מה שאתה כותב ונכון – לא תמיד בקיאה בנושאים אבל אני הפעם נדהמת מחוסר הבקיאות שלך ומחוסר הדיוקים ומהתעוזה שלך.
1. את האתר – אני מממנת, אני הפקתי את הסרט מעבר ל -5,000 ומשהו שקל שכל משפחה של חלל צה"ל מקבלת להנצחה. לא אני ולא הבמאי הצלחנו להביא אותו להקרנה ולדיון. אם יש לך עניין כן בנושא – מוכנה לשתף אותך בנסיונות ובאכזבות שלי. אולי תוכל גם לסייע ולא רק לבקר.
2. הרחוב בתל אביב מוביל לבית הקברות קרית שאול, עכשיו הרחוב יותר תוסס אבל כשנתנו את הרחוב בשנות השמונים – זה היה עוד סימן לרצון לטשטש. פשוט מביש – את זה לא טרחת לכתוב.
3 מאיר בינט היה אדם פעיל ותוסס, אדם שרצה לתרום לחברה ולמדינה ולא קדוש – לא בחייו ולא במותו. אחרי שנחשף בעקבות נפילת הרשת – היה לנידון קהיר – נידון במשפט בקהיר על ריגול. רחובות הנקראים "קדושי קהיר" לא נוגעים לו.
4. תשובה גם למי שכתב שהכתבה לא ברורה, אתה צודק. לא ברור מי היה מאיר בינט – ובכן הוא היה לוחם סתר של המודיעין הישראלי, בין שאר תכונותיו הטובות – אדם מאוד אינטלגנטי, שנשלח למשימת איסוף מידע במצרים בשנים הראשונות למדינה.
5. בגלל שמחבר הספר "המרגל שהושכח" שתל רמזים לגבי הקשר של מאיר עם מרסל נינו ושאר חברי הרשת – אתה מרשה לעצמך גם להסיק מסקנות?
6.אשמח לשמוע ממך מה מאיר בינט קיבל להנצחתו ובמה זה יותר ממרגלים – לוחמי סתר אחרים שנתנו את נפשם למען המדינה- לא חזרו מהשליחות שלהם.
7. אם לא מאמצי הסיזיפים להנצחתו – לא היה כלום. תשאל בסביבתך מי יודע מי היה מאיר מקס בינט.
8. ממליצה לך גם לקרוא את הכתבה של ליאור אסטליין – קולגה שלך בעיתון הארץ. . ציינת שיש אתר – השאלה שלי אליך היא כמה שוטטת בו לפני שכתבת מה שכתבת.
