חברים מספרים

חמש פגישות עם ד”ר שושנה קיני (בנטוויץ)

נשלח ב-31.3.2005.

פגישה ראשונה:
את מאיר פגשתי לראשונה בשנת 1947 בלונדון. אורי טהון שפגש אותו בליברפול (או בעיר אחרת בצפון אנגליה) שלח אותו לצביקה בית-דין, מי שהיה אחראי על מכשירי האלחוט בהגנה, ובתור צ’ופר נשלח ללימודים ללונדון. ברחוב Canfield Gardens שכר צביקה דירה, בה הקים את תחנת האלחוט שמטעמי ביטחון היתה רק קולטת ולא משדרת.
Read More

ברוך תירוש – בעקבות מפגש על מאיר בינט

5/4/2008
למישל בינט,

שלום והערכה והוקרה.

דבריך בתיאור ההתרחשויות שליוו אתכם סביב פעילותו המופלאה של אביך ז”ל ריגשו אותי מאד, והחזירו אותי לימי פעילותנו המשותפת ברומא, אני כאיש הפלי”ם בהעפלה, ומאיר בינט כטכנאי הרדיו המסור שתיחזק כהלכה את המשדרים שהפעלנו בתחנות ועל הספינות.
Read More

“תגובות” במוסף “הארץ” בעקבות הכתבה “המרגל שלא חזר מהחום”(מאיר בינט) מאת ליאור אסטליין

30.4.2010
כוחות נפש

הכתבה על מאיר בינט נגעה בי עמוקות מסיבה אחת עיקרית: זוהי דוגמה לאדם שהקדיש (ולצערי הקריב) את חייו באופן טוטאלי למשהו שהוא האמין בו בכל לבו. הוא האמין שבמעשיו הוא תומך בקיומה של המדינה והארץ שכה אהב. הוא גם הראה כמה אנושי ואוהב אדם הוא, כאשר בזמן שהוא חותר תחת שלטון רשע, הוא דואג ותומך באותם פצועי מלחמה שאותו שלטון שלח להילחם במדינה שעליה בינט מנסה להגן. הלוואי שבתוך הציניות והשחיתות האישית והציבורית שאנחנו רואים היום, עדיין יצמחו אנשים כמוהו. ולעצמי, לעצמי אני מאחל שתהיה לי אפילו טיפה מאומץ לבו של מאיר בינט.
עידו צדר ניו יורק
Read More