הדרך לבגדד (מתוך יומני אבדאן של מאיר בינט)

אנחנו נוסעים, עברנו את הגבול ומאחורינו השארנו את הארץ ופתאום כלה כל המרץ ודממה רובצת עלינו. משהו עוצר את הנשימה- יורד גם בין חישוקי הגלגלים, נדבק עליהם, עקב מהירותם. והנה חולפים ההרים והשדות הפוריים – גם עץ נעלם – אפילו צמח אינו  מעז להראות – והגעגועים עזים.

המפגש של מאיר בינט עם "ילדי טהרן", והסתיו באבאדאן

תאור המפגש עם ילדי טהרן" בדרכם מטהרן לארץ ישראל במהלך שהותו של מאיר באבאדאן כעובד במפעלי הנפט האנגלו איראנים מטעם סולל בונה.

כל הזכויות שמורות למישל בינט © 2018