ספר אורחים - Guestbook

מישל היקרה,

לא ממרחקים אני מגיבה, אלא מקרוב מאוד.
התרגשנו לראות את האתר ולמדנו מתכניו עוד פרטים אודות אביך שפעל ללא חת למען בטחון העם והמדינה.

מחזקים את ידייך במפעלך זה,

ישר כח!

נאוה ומשפ' וקסברג

מישל היקרה
מאד התרשמתי ומאד התרגשתי לראות את האתר על אביך זכרונו לברכה
עשית עבודה יפה מאד להנציח את זכרו ולתת לו את מה שראוי היה לתת לו לפני הרבה זמן
לתת לו את הכבוד להכנס להיסטוריה הישראלית כאדם שהקריב את חייו למען המדינה
יישר כחך
תקוה

שלום רב לך.
זו תגובה ראשונית, מיידית, ספונטאנית .
ברגע זה פתחתי את תיבת הדוא"ל שלי, קראתי את הודעתך והעפתי מבט חטוף -עד עתה - באתר ההנצחה וצמרמורת תקפה אותי.
מישל את עושה כאן עבודה נהדרת וזה כל כך מגיע לאבא שלך - וגם לך.
כל הכבוד לך,
בברכת שלום נאמנה, מעיה.

האתר לזכר מאיר בינט מאד מעניין.קראתי שמאיר אהב לקרוא את רוזנצוייג בגרמניה. אז אינני יודעת אם את יודעת שאני נשואה לנכד של הפילוסוף פרנץ רוזנצוייג את מי שרות אחותו מזכירה כשהיא מספרת עליו.
( קטגוריה "תעודת זהות"). טובה

Dear Michelle,
They say that the apple falls not too far from his tree... Your father would be proud of you today.
I received this link from a friend and I learned about the impressive father and man that your father was. They were made of a pure metal!
Only with people like him we could have the State of Israel.
May his memory be of a blessing to all of us

לא הספקתי עדיין להיכנס לכל הפינות השונות שהאתר מציע, אבל כבר מן המעט שראיתי - למדתי על האיש. למדתי גם שלא היה קשר בינו לבין "עסק הביש" - דבר שלא ידעתי, וכמוני רבים בציבור.

i love the man!!

יהי זכרו ברוך ושמור עמנו לעד.

בהוקרה עמוקה,

דן בן-יעקב

מרגש לקרוא שוב על האיש שאני מכירה את ההסטוריה המרשימה והקצרה ,לרוע המזל, שלו. כחברה של בתו מישל ,אני מצדיעה לאיש המדהים הזה ולבתו הנחושה והחרוצה ,שעושה במלאכת הקודש הסיזיפית של הנצחתו. אנשים שכאלה ראויים להיות לנצח בכותרות הראשיות של ההסטוריה!!!!!
כרמית בר-און

מישל היקרה,מאד התרשמתי וגם התרגשתי לקרוא באתר לזכרו של אבא ז''ל.שמעתי רבות במ.ל.מ. וגם ממך על אבא בערב שאירגנו בחוג ''אלול'',ותבוא הברכה לך על בנית האתר לזכרו של אבא,לוחם גדול ואמיץ. בהוקרה -ז'מקה גנדלר.

מדהים!
איפוא יש עוד כאלה אנשים...?

קראתי את האתר
מרגש מאוד
מסוג הסיפורים שמעוררים הערצה ותחושה
שהיום אין כבר אנשים כאילו....

מאד מעניין ומרגש, ומאד עצוב.
דורית אמיר

שלום מישל, מה שאת עושה מאוד מרגש. נדמה לי
שראיתי איזכור של אביך בחדר ה"יזכור" בספריית
יבנה, מופיע בין הנופלים במערכות ישראל. אם אני
טועה הסליחה עימך. חיזקי ואימצי אתי שחר

כל הכבוד על היוזמה ומימוש הרעיון.

ללא ספק צעד חשוב מאד במסע ההנצחה של המורשת. יישר כוח!
ארי

אתר מכובד ויפה לזכרו של אחד הגיבורים הגדולים של קהילת המודיעין.

מישל יקרה,
התרגשתי מאד לעיין באתר לזכר אביך ז"ל.
האתר הינו עוד נדבך בפעולותיך הבלתי נלאות להביא דבר פועלו לידיעת הציבור, וטוב שכך. אני מחזקת ידיך ומעריכה מאד את עבודתך היסודית ומלאת הרגש, שמבטאת אהבה וכמיהה לאב שבעצם לא היה לך! יפה

אתר מכובד לאיש מכובד שכיבד את מדינתו בנאמנות .

נתן זיו - יבנה 30.12.06

לך מישל
מרגש ומעורר לחשיבה וזכרון העבר.
את ראוייה להרבה כבוד והערכה על מפעל ההנצחה. הפצתי האתר ,לבקשתך לתפוצה רחבה עלמנת שרבים יזכרו וישכילו על פועלו החשוב של אביך.
ישר כוח
אילה

מישל יקירתנו,
מאיר הי"ד, אביך, הוא דודי, אח אמי. מאז הלך מעמנו, כאבה אמי - אחותו - את הפרידה מאח יקר זה. האבל שלה דבק בכולנו. זכרו של מאיר מונצח בלבו של כל אחד מאתנו.
הכרתי את 'דוד מאיר' ("בובי") האהוב. עבורי שיקף, ועדיין מסמל דמות של דוד מופלא: יפה, מסקרן, שר שירים, מספר סיפורים מארצות רחוקות, מנגן בחליל והכל עם הרבה שמחת חיים וגאווה אין קץ להיות יהודי, ישראלי בארצו. אבא ראה עצמו חלוץ שהולך לפני המחנה. לכשנקרא - התייצב מיד לפעולה, תרם, וכך גם סיים את חייו. אנו מאד גאים באבא, במפעל שהקמת להנצחת זכרו - ומתכבדים בו. סיפורו של מאיר ומורשתו הם לפיד של אור לכולנו, ואת מסייעת לשמר את הלהבה והחום. בהוקרה ובאהבה, בן דודך אורי ינאי (יונס).

פיסת היסטוריה אליה הגעתי במקרה.
מרגש ומצמרר עד דמעות.

מישל ,
מרשים מאוד לשמוע על דמותו ופועלו של אביך. פעילותך להנצחת זכרו מעוררת התפעלות כל פעם מחדש. ישר כח.
תמי דרור

נכנסתי לאתר שהקמת לזכרו של אביך ז"ל ומאוד התרגשתי הן מהסיפור העל האיש המיוחד הזה והן בגלל ההתנהגות המקוממת של המדינה בעניין הנצחתו ; ובעיקר התרגשתי ממך ומהדרך שבה בחרת להנציח את אביך. יישר כוח- הוא באמת ראוי להיות הרבה יותר מהגדרה בכל תשבץ!

הגעתי גם אני במקרה לאתר (דרך ויקיפדיה), ואני מלא הערכה לאיש ופועלו. למדתי משהו על ההיסטוריה שלנו מהאתר, וכולי תקווה שצורת הניהול בה המדינה התנהלה אז, אינה הצורה בה היא מתנהלת כיום, למרות שאני בספק...
יהי זכרו ברוך.

קראתי בעיון רב ובעניין את שנכתב על מאיר בינט
והרחבתי את השכלתי אודותיו.נראה לי שיש מקום
להביא,במיוחד לידיעת הדור הצעיר,את מעשיו ולא
פחות מזה,את אופיו של מאיר בינט ז"ל.
עם זאת יש לי בקשה אחת.לעבור שוב על המלל
ולתקן את שגיאות הכתיב.אולי גם יש מקום לבדוק שוב את הניסוח,שלא תמיד ברור.אם מעוניינים בעזרתי,
כדי להצביע על הדברים הלא ברורים,או שגויים לשונית,
אשמח לעשות זאת.
מוטי מלכין 052-8208309

גיבור...אשר שמו לא ימחק מראשי

שמי גל ואני בת 13.
סבי היה פעיל באותה מחתרת בה פעלו אנשי "העסק הביש".
אמי נתנה לי ספר ששמו "מבצע סוזנה". הספר מותח ומרגש ומספר על חייהם של אחד מהפעילים במבצע.
צר לי מאוד על מותו של מאיר. אך עדיין צריך להיות גאים בו. ובכל זאת, תמיד ניתן להאשים מישהו אחר כמו.. את המדינה. שאז לא הודתה בפומבי על סיבות הרצח.

משתתפת בצערכם,
גל

שלום גל, שמחתי לראות שגם נערה בת 13 נכנסה לאתר ומתעניינת ב"עסק הביש" ובמאיר בינט. מקווה שתכנסי שוב כדי לקרוא את תגובתי לתגובתך.
ברצוני לתקן מספר אי דיוקים בתגובה שלך. הספר "מבצע סוזאנה" הוא על "הפרשה" - "עסק הביש" ולא על אדם אחד. ב"פרשה" היו מעורבים הרבה אנשים והספר מתייחס אליהם, חלקם בפרשה באירועים עצמם, בטרגדיה ובשאלה "מי נתן את ההוראה".
לא היה כאן בדיוק רצח שהמדינה או בעצם ראשיה, מנהיגיה היו צריכים להודות בסיבות שלו כמו שאת כותבת. היה כן מצופה שהנהגת המדינה באותה תקופה תקיים חקירה רצינית ומעמיקה בשאלה "מי נתן את ההוראה" לביצוע הפעולות שקיבלו את הכותרת "עסק הביש" ושהאשמים יתנו את הדין – מה שבפועל לא קרה.

סיפור מרתק ומעניין, חשוב להעביר את המידע לדורות הבאים.

נעשה זאת מפה לאוזן.

האדם מהצפון.

אתר נהדר, אני מכיר את דמותו וסיפורו של מאיר בינט
למעלה מ 30 שנה, עת התעניינתי בנערותי בסיפור "הפרשה".
ברצוני להרים על נס את מפעלך לציון מורשתו של אביך.
אין ספק שהוא ראוי להכרה נרחבת יותר מטעם המדינה שלצערנו סוגדת לכוכבים בגרוש, ולטמטום החוגג.
שאי ברכה בעמלך

בעקבות תוכנית הטלויזיה בנושא הפרשה, עולים דברים חמורים.
סברתו של נתן רהב על חלקו של דיין בארועים, ופעולתו למניעת חקירת דיגווי ומניעת שחרור העצורים אחרי מבצע סיני, מחייבת חקירה אפילו היום.
מאחר ושמעון פרס היה קרוב לדמויות העיקריות, והוא בין הבודדים שעדיין איתנו, יש לברר את חלקו בנושא.
נראה שהוא יודע דברים כולל הקשר לנספח צה"ל באנגליה וחברי הפרלמנט שם באותה תקופה.

My name is Tzvi Ben-tzur. I'm currently building the web site for the
Palyam veterans: www.palyam.org
I just finished adding the page there about Meir at www.palyam.org/Gidhonim/Meir_Bineth/mainpage.htm
I read the story of Meir and was really moved by his tragic death. He is one of
the heroes I'm learning about while building this site! e'e'ye zikhro barukh.
By the way, I added in the Palyam site a link to this site on the page
mentioned above.

נכנסתי במקרה לאתר ,מאד התרשמתי  והתרגשתי וכל מילה נוספת מיותרת .
תודה לך .

לקריאה מעמיקה על נושא עסק הביש והפרשה, מומלץ להכנס לאתר של פנחס לבון

www.pinhas-lavon.com 

האתר מכיל חומר מדרגה ראשונה בחשיבותו אך המצגת לא עובדת.
תוסיפי וידיאו כלשהוא של אבא שלך
אם ישנה תבררי אצל הרשלנים
אולי יש שם משהו
זה שלא הציפו את התקשורת בכל הערוצים לגבי העניין
מצביע על מערכת מושחתת עד היסוד

חג עצמאות שמח

המצגת שוב עובדת, אשמח אם תיכנס שוב לאתר ותצפה בה.

נכתב על ידי: Anonymous בשעה: Monday, April 23 2007 @ 16:35 GMT+2
יום הזכרון לחללי צה"ל
אני שנחתי כשהחזרת את המצגת לפעולה.
אלפים רבים צופים בישראל היום בסיפור הגבורה המרגש של אביך
קרוב ל50000 צפיות מופיעות עד לרגע זה
באתר רוטר במדור סקופים וחדשות
עם תגובות מרגשות של צופים.
כאן
http://rotter.net/forum/scoops1/6474.shtml
http://rotter.net/forum/scoops1/6238.shtml

Monday, April 23
בס"ד
יהי זכרו ברוך,
התמונות הטקסטים הכל מאד מרגש חבל על דאבדין ולא משתכחי,
שעטת הנצח

Monday, April 23 2007
בס"ד
אוי איזה כאב לב איזה אבדה ,איזה סיפור עצוב וכואב.
צר לי צר לי שמת כל כך צעיר ויפה. צר לי שקיפח חייו בארץ אויב.
צר לי שלא זכה לגדל את ביתו ולאהוב את איישתו ג'יין עוד שנים רבות.
הוא מת על קידוש השם וקדושת הארץ. הוא במותו אפשר חיים לרבים אחרים
שגרים וחיים בארץ הקדושה המובטחת.
יהי רצון שזכות זו תעמוד לו לחיי נצח בעולם הבא ולעולם יזכה לקום בתחיית המתים
עם שאר צדיקים וחסידים ויראה ברכה ואור קדושת הבורא יאיר עליו במלוא יפעתו

נפגשנו בכנס הפלים והגדעונים לפני כשנה  לא הכרתי את הסיפור לפני הכנס ומאז הסיפור לאיוצא מראשי ואני משתדל להעביר אותו הלאה חבל שלא הרבה אנים מכירים את אחת הדמויות היותר אמיצות שהיתה למדינה שלנו חבל שאין נוספים לו

ניתן להוסיף לרשימה את השבוי האמיץ סא"ל אבי לניר ז"ל שיתכן ומאיר היה הוגא למקרה שלו

תגובה ב"מכתבים למערכת" שהופיעה במבט מל"מ גליון 51 פברואר 2008. הכותרת: "שוב נשכח" ברצוני להגיב לכתבה "תרומת הייקים - יוצאי מרכז אירופה - להקמת קהילת המודיעין הישראלי" מאת פרופ' יואב גלבר (בתמצות דוד נוימן, מבט מל"מ גיליון 50). האם מתעלמים שוב מתרומתו של מאיר מקס בינט? האם שום מדלגים עליו? התפלאתי מאוד שקפצתם שמונה שנים קדימה ללוץ ושכחתם את הראשון שיצא בכיסוי גרמני למצרים - מאיר מקס בינט שפעל בשליחות המודיעין במצרים כבר משנת 1952 ועד סוף 1954. מאיר מקס בינט עלה ארצה מקלן בעלייה בלתי לגלית ב- 1935, והיה הראשון (מידע מירון בכר) שנשלח לאסוף מידע מודיעיני בארץ ערבית בכיסוי של איש עסקים גרמני. הרקע והאזרחות הגרמנית שלו אפשרו לבינט ליצור קשרים עם הקצינים הגרמניים, פליטי מלחה"ע השנייה שהובאו למצרים ונקלטו בה בתור יועצים ומומחים לעניינים צבאיים וטכנולוגים. זאת, לצורך איסוף מידע מודיעיני חשוב ורלבנטי. יש מעט הזדמנויות לאזכור של מאיר ודווקא כתבה זו הייתה הזדמנות מצוינת. פרופ יואב גלבר הוא מהאנשים היודעים מי היה מאיר בינט ואף הרצה בערב הקרנת הבכורה לסרט "מצבה במעלה ההר" על בינט שהתקיים במל"מ בנובמבר 2004, ולכן מפליא ביותר שהשמיט את בינט מהכתבה. מישל

מה שאביך גילם עבורי בילדותי היו הדברים ההרואיים ביותר שיכולים להיות-התרומה ללא
תנאי למדינה,בהסתר,מבלי יכולת לספר,אך ורק למען הנתינה.עבורי המציאות בה חי
אביך הייתה גבורה גדולה יותר משכל תסריטאי יכול לכתוב מדמיונו. אני מאד מעריך את המפעל שאת
מקיימת. אריאל

לכבוד מנהל האתר קודם כל כבוד הוא לי היה לצאת עם בחורה שסבה היה נדבך מרכזי במודיעין הישראלי והאתר ממש ערוך וכתוב יפה ונחמד לצפיה ועיון אומנם סוף טרגי אבל כל הכבוד לו

כילד חוויתי את עסק הביש ,ושנים לא הבינותי מדוע משתיקים וכמעט מתעלמים ממקס בינט,עד שאפילו חשבתי שהוא בגד,אבל לא מפרסמים זאת.
משך השנים האחרונות התוודעתי יותר לאישיותו וצר לי מאד על שלא זכה ליתר חשיפה וכבוד לאחר מותו.

פיני אביגור
גבעת יואב
רמת הגולן

כיהודי וכבן לעם העברי, הנני חש גאווה  גדולה על שסא"ל בינט חלק אתי כל כך הרבה מחייו.

זכר הנצח אינו בפעולות הפרט אלא בהשפעת הפעולות הללו על הכלל.

שמעתי הרצאה על מאיר מקס בינט היה מעניין מאוד

היתי שמח עם זה היה נכנס לחומר הלימוד במורשת ישראל

בתודה דור מועלם

שמעתי הרצאה על מאיר בינט

בבית הספר בו אני לומד מביתו.

היתי שמח שנושא זה היה נכנס למורשת ישראל הוא היה אדם מעניין לפי הסיפורים והאתר.

אני עונה לך   ולאחרים שכתבו בתגובותיהם –

☼ "נראה לי שיש מקום  להביא,במיוחד לידיעת הדור הצעיר,את מעשיו ולא פחות מזה,  את אופיו של מאיר בינט ז"ל"

☼   "חשוב להעביר את המידע לדורות הבאים"

☼  "צר לי מאד על שלא זכה ליתר חשיפה וכבוד לאחר מותו"

☼   "אנשים שכאלה ראויים להיות לנצח בכותרות הראשיות של ההיסטוריה!!!!!

☼    "אין ספק שהוא (מאיר בינט) ראוי להכרה נרחבת יותר מטעם המדינה שלצערנו סוגדת לכוכבים בגרוש, ולטמטום החוגג",

לקח לי זמן להתייחס כיוון ש כל העניין עם הנעדרים  התחבר אצלי לכאב ולתהיות הפרטיים והאישיים שלי למרות השנים הרבות שעברו. 

 - למדתי על בשרי שלא פשוט  להביא לך שהמוסדות  והגופים היכולים לדאוג לכך שמאיר בינט יכנס למורשת  ההיסטורית של מדינת ישראל – אכן יעשו זאת.  נפגשתי עם גורמים חינוכיים וצבאיים שונים, שלחתי מכתבים גם לגורמים אחרים.  

 - אמנם מינהל חברה ונוער (משרד החינוך) הכין פעילות מקסימה  על מאיר בינט תחת הכותרת "גיבורים עלומים" – (קישור גם באתר הנוכחי) אבל השאלה היא – כמה מחנכים ומורים נחשפים לפעילות, ואם כן, האם הם בוחרים להביא את מעשיו, אופיו וערכיו של מאיר בינט לדור הצעיר.

- לעומת זאת –   הספריה הוירטואלית  של מט"ח (גוף חינוכי)  עדיין לא הכניסה ערך "מאיר מקס בינט"  בקטגוריה "ההיסטוריה של מדינת ישראל – ביטחון מלחמות ושלום", למרות שקיבלתי תשובה לבקשתי (ב - 1.1.2007) : " כן בהחלט נראה לי שנכון לשלב את הנושא. אנחנו בונים עתה אתר גדול בהיסטוריה והערך ישולב בו."  אז עדיין מחכים ......

- גם ynet  עדיין לא הכניס קישור.

אלו רק דוגמאות.

-  יש גופים ציבוריים וממלכתיים שאומרים שיעשו למען – ונשארים באמירה, יש אחרים שלא מגיבים אפילו לפניותי;  אך יש מספר אנשים שנרתמים בתחום שלהם לקדם את  ההכרות עם  דמותו של מאיר בינט  (תוכלו לראות זאת בקטגוריות שונות ובקישורים באתר)  ואני מודה להם.

להבדיל -  נתקלתי לצערי לאחרונה בכתב של "מעריב"  שהציג את עצמו כמי שמסוגל לכתוב כתבה ש"תפתח דלתות", קיבל חומר שלא פורסם עדיין – ונעלם.

 לסיום תגובתי  הנוכחית – אני מבקשת מכל מי שנכנס לאתר ומתוודע לדמותו של מאיר בינט -  "תעביר את זה הלאה".      

                                                                                                   תודה, מישל

למישל, אתר מרשים מאד, להנצחת אדם ולוחם מרשים מאד ! כל הכבוד על הפעילות לקידום האתר, וקידום הפירסום לזכרו של סא"ל מאיר בינט ז"ל - עלי והצליחי בהמשך לבקשתך "להעביר את זה הלאה", בוצע קישור לכאן מאתר פרש-פורום צבא ובטחון

מוסיפה האתר פרש- פורום צבא ובטחון, תודה

http://www.fresh.co.il/vBulletin/forumdisplay.php?f=20

לא יכולתי להתאפק וכבר הערב נכנסתי לאתר המשמש "מצבה אלקטרונית" מכובדת ביותר לאיש ופעלו. כמובן שהאתר מאיר באור אישי גם את האדם, גם את אביך וגם את אחד מגיבורינו הלאומיים שהמדינה, מנהיגיה וספרי ההיסטוריה שלה לא נתנו את הכבוד הראוי....

בכל מקרה אתר כזה שופך את האור הראוי על האיש, המניעים שלו, תפיסת עולמו והנכונות שלו להקרבה באופן שיוצר צדק וכל הכבוד על היוזמה.

 משה

לכבוד מישל בינט

כול בפעם שאני נכנס אני שמח לקרוא ואת אשר באתר

וראוים כי את משקיע בו

מקווה שתבקשי כי יכנסו את החומר הזה לחלק מלימוד מורשת ישראל בחטיבה

עם את קוראת את זה תחזירי תשובה למייל

DORMAN_11@WALLA.CO.IL

תודה על הסיפור המרתק, אני מעבירה הלאה למען ידעו,
טובה

 A fascinating story. I read 'Our Man in Damascus' many years ago and was floored by the audacity.

To think we may be related and that Meir Max Bineth is mishpocha. Wow!

Michelle, you have good reason  to be proud of your father!

Gary Binetter

האתר על אביך הוא המרשים ביותר שקראתי בכלל. כל הכבוד לך שהרמת נס כזה לאבא אמיץ ומיוחד שלא יצא לך להכיר באופן שוטף.אני מעריכה את זה מאד. אסתר

שלום לך

רציתי להביע בפניך את עומק הערצתי לאנשים כאביך ז"ל שפעל מתוך תחושת שליחות גדולה ועצומה ואמונה גדולה שבמעשיו הוא מסייע למדינתו הצעירה.
אוכל רק לומר שכוחו של גיבור ישראל זה מרימה את שאיפתיהם של הדבקים ברוחו ומעשיו לעזרה לאומה ולנתינה אין סופית לכל אדם.
אמרו בגמרא- הרוגי  מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם-אולי הכוונה היא שאנשים אלו נהרגו לא כתוצאה מסיום חיים רגיל אלא רק בגלל היותם שייכים לעם מיוחד ופועלים לעזרתו ולשמירת עקרונותיו, אלו אנשים כללים ומוסרי נפש שפועלים במעשיהם על הכלל כולו אפילו שברגע פעולתם נסתרים הם מעיני ההמון.
שיהיה חג פסח שמח ותודה על אפשרות התגובה

בכבוד רב גדיאל שוורצמן אשדוד         

גיבור ישראל

במקרה הגעתי לאתר
מרגש עד דמעות
לאנשים כאלה אנחנו חייבים את הארץ הזאת
אשרייך שיש לך אב כזה
יהי זכרו ברוך
על אנשים כאלה אומר ההספד הצה"לי

כ ז ו ה ר     ה ר ק י ע     מ ז ה י ר י ם

קראתי את הכתבה המצוינת על אביך במוסף הארץ וכן את התגובות החיוביות של הקוראים. אני חושבת שאת עושה פעילות מבורכת בנושא.

חבל באמת שהמדינה לא עושה מספיק להנציח את פועלו ותרומתו למדינה.אך כל כתבה מקדמת את המודעות לנושא. מצדיעה לך על פועלך.

 תודה שהפנית את תשומת ליבי לכתבה במוסף הארץ. אכן מעט מן המועט שניתן על מנת להזכיר את פועלו ולהנציחו
 
הכתבה מותירה הרבה יותר שאלות מאשר נותנת תשובות.
 
תחזקנה ידייך על פועלך הבלתי נלאה להזכיר את פועלו של אביך ז"ל.

יישר כוח ליום הזכרון העצוב, בעקר אצלכם במשפחה

What a wonderful article!!!!!!!!!!!!!!!!!
It was very interesting reading the article about your father - Meir Bineth.
I was touched deeply by the wonderful person your father was.  He was a great human being, it was a great lost to the country to loose a man like him.
His memory should be cherished and passed on to the new generation.
Kol Hakvod to you, as his daughter, trying so hard to give your father the respect and recognition he deserves.
My heart and my prayers are with you, may his memory and courage be blessed forever.

לקח לי זמן לקרוא את הכתבה אבל משקראתיה אני מוכרחה להודות ששוב היו התיחסויות שלא נתתי דעתי עליהן כשהתפרסמו כתבות על אביך בעבר. במיוחד היה מרתק לקרוא על המחדל הקשור למידורו של אביך שהוזנח למרות שהוא היתרה על כך בפני מפעיליו ומשום שהיה כ"כ נאמן למערכת, נפל בסופו של דבר בשל אותו כשל.
 
הפעם העלה הכתב את השאלה שלא נשאלה בצורה כה בוטה, מדוע אלי כהן כן זכה להכרה ולכבוד ואילו פועלו של אביך לא זכה כל השנים ליחס כזה וגם נתן את הערכתו לסיבת העניין - מה שנשמע כמובן כסביר ביותר.
 
נקווה שמאבקך המתמשך ומרחק הזמן יאפשרו להכיר בחשיבות פועלו של אביך, כפי שראוי היה שיזכה לו ואיתו את ואימך שהייתן ללא ספק קורבנות נוספים של יחס לא ראוי מצד הממסד.
 
  עדיין שמורים במוחי זיכרונות עמומים של מפגש עם אביך בארץ, של סבא שלך (אביה של ג'ין) ובעיקר שלך, פעוטה בלונדינית מקסימה שופעת שמחת חיים, כשהתלוויתי אל אמי לבקר אתכם בדירת המשפחה בבית המשפחה (אולי של הסבא) ברחוב סמוך לביתנו ברח' גזר (אולי רח לכיש או מצפה -לא יודעת) זיכרון עמום אבל עם תחושת חמימות.
 

בספר שפרסמתי , בשם "מקום טוב בצד" כתבתי על פתק כתוב בעפרון, שנמצא ליד גופתו של מאיר-מקס בינט, בכלא המצרי.  זו מעין צוואה המופנית אל אשתו.  מדוע בכל הכתבות עליו לא מופיע התוכן של "צוואה" זו?

נאורה מטלון-ברנח, נרצליה 

שלום נאורה, מקווה שתחזרי לאתר לקרוא את תשובתי. הצוואה של מאיר בינט נמצאת במצגת באתר זה, מתורגמת לעברית.

 אתר ראוי לאיש מרגש ומעורר כבוד. תחזקנה ידיך, מישל.
 
אורי

      התרגשתי מאד לקרוא את הכתבה  זו פעם ראשונה שאני לומדת בצורה יותר מפורטת על אביך, דמותו ופועלו.  אין ספק שהיה משכמו ומעלה, אדם מדהים. וזה מעצים את תחושת ההחמצה שלך לחיים לצד אדם כזה.  מה חבל שלא זכית לכך.  אני מתרגשת ומכבדת את פועלך למען הנצחתו. הלוואי שהייתי יכולה לעזור במשהו. מגיע לו. מגיע לך ולמשפחתך. מחזקת ידייך,             אורית

קראתי בהארץ את הכתבה, והיא הייתה מאוד מרגשת. הרגשתי את הכאב של מישל. קראתי גם את התגובות בשבוע שאחרי כן. האמת.... מדינתנו אינה יודעת לתת לאנשים החיים ולאלה שעשו הכל ומתו למענה את הכבוד הראוי להם. לצערי, אנחנו יודעים את האמת לגבי מה שקורה פה, ולמרות הכל אין הרבה אנשים שפותחים את הפה בצורה שתגרום לשינוי כלשהו. אם הוא היה רב או עסקן "ציוני" מהסוג הנחות ביותר , כבר היינו רואים רחוב או שכונה על שמו.

מישל היקרה
מאד מרגש לקרוא על אביך זכרונו לברכה
עשית עבודה מצויינת ! אני בטוח שהוא מסתכל מלמעלה וגאה מאוד !
מאחל לך המון כח בריאות אושר וגם עושר

אבי
 

בקשר למקס בינט ז"ל  שכחתי לציין כי  אימצתי את  שמו  - מקס - כשם כסוי  עבורי  במשך שנות שליחותי בקורדיסטן העירקית. 

 בברכה   נתן רהב

במקרה הזדמן לי לשמוע את שמו-בהקשר לשם רחוב. נכנסתי לגוגל כדי ללמוד עליו וכולי התפעלות,הערכה וכבוד על פעליו של מאיר. חבל שהמדינה שלנו לא דואגת שאנשים כמוהו יונצחו בימי הזכרון. אנו מתעלמים מכל כך הרבה אנשים שמן הראוי היה שנלמד עליהם בבתי הספר. זה יותר חשוב מכל מיני אחרים.

היום נחשפנו אני ואנשי מועדון רוטרי גן יבנה לסיפור מדהים על אדם מדהים שנתן את חייו למדינה  סיפור כל כך מציאותי ששום  תסריטי הוליוודי לא יצליח לכתוב אותו אני מצדיע בגאון למאיר מכס בינט ולמישפחתו יהי זיכרו ברוך  

מרתק

1. הרצאה באלקנה היתה מאד מרתקת.