מאיר בינט כותב לרעייתו מגרמניה בעקבות ביקור של אחותה אצלו

מתוך מכתב לג'ין מגרמניה, 12.2.52 חודשיים לפני יציאתו בפעם הראשונה למצרים. (תרגום מאנגלית)

 

היה נהדר שהיה לי את פן   (זהבה)  כאן למספר ימים. למרות שהיא ודאי חושבת שהיא חייבת לי תודה שארחתי אותה, האמת היא שזה באמת אני שנמצא בחוב כלפיה. האם את יכולה לתאר לעצמך להיות מוכרח להתנהג באופן רישמי למשך שבועות אין קץ, לדבר ברשמיות בשפה שנואה, להיות כל הזמן כמו "על קצות האצבעות", ואז פתאום לקבל הזדמנות להתפרץ בשיחה חסרת מעצורים…היא הייתה צריכה להקשיב אם רצתה או לא.

 

מעניין איך היא תעכל את החוויה הבאה. הלכנו יחד לביתו של בטהובן. התמליל של העמוד מתוך הסימפוניה התשיעית שבו כתוב "כל בני אנוש אחים המה..." היה עדין פתוח. לא יכולתי שלא להסב את תשומת ליבו של השומר והוא הודה שזה די אירוני. עמוד זה היה פתוח במהלך 15-20  השנים האחרונות…