מוניה אדם "קשר אמיץ" - על מעשים ועושיהם - מאיר (מקס) בינט

מוניה אדם, חברו המסור של מאיר בינט, הקדיש לו מקום בספרו, בפרק "על מעשים ועושיהם" עמודים  261-265

הדברים שכתב מוניה אדם מתחילים כך:-

מאיר בינט היה אחד הקשרים "הגדעונים" בשירות הקשר שעסק ופעל גם בצידו הטכני, בבניית משדרים. זכיתי והיה אחד מידידי לפני האסון שאירע לו עקב היותו במצרים באותה תקופה של מבצעים שנודעו לימים בשם "הפרשה" או "עסק הביש".

בהיותו בבית הסוהר במצרים שקל היטב את מעשיו וצעדיו, ובטרם מסר עדות בבית משפט איבד עצמו לדעת בכלא, כיון שלא ראה מוצא אחר לכבד את שולחיו ואת עצמו....

בסוף הדברים על מאיר בינט כותב מוניה אדם:-

בליל נר חנוכה שני, כ"ו בכסלו תשט"ו, 21-22 בדצמבר 1954, יום לפני שעמד להופיע בפני בית המשפט לפשעים חמורים בקהיר, חתך מאיר את ורידי ידיו בתאו בכלא ואיבד עצמו לדעת והוא בן 37 שנים.

כעבור ארבע שנים ,(כאן המידע לא נכון. תיקון: לאחר מותו הועברה הגופה מקהיר לבית קברות ברומא. מ.ב.ד)

בתחילת פברואר 1959 הועבר לקבר ישראל בהר הרצל, ונערכה לכבודו הלוויה צבאית בהשתתפות בכירי חיל המודיעין והקשר. קברו נכרה ליד האנדרטה לזכר חללי "דקר".

יהי ברוך זכרו של איש שירות נאמן ומסור.