Meir Max Bineth

מאיר מקס בינט - אתר לזיכרו - ברוכים הבאים ל: Meir Max Bineth
רביעי, ספטמבר 08 2010 @ IDT 14:59

שילחו את המאמר לחבר צפו בגירסה להדפסה

דברי נתן רהב על מאיר בינט בתוכנית הטלוויזיה "חיים שכאלה"

"הורינו שהקימו את המדינה ובנו אותה, לימדו אותנו וחינכו אותנו שלהגיע לעצמאות הוא לא דבר קל, מלא מהמורות וקשיים. לא מגיעים לפסגת ההר אם לא משאירים כמה מצבות במורדותיו, ומקס בינט היה אחד הלוחמים העלומים שנתן את נפשו בבית סוהר במדינת האויב; ואחת המצבות במורדות אותו הר היא שלו".

שודר בערוץ הראשון בדצמבר 1989

שילחו את המאמר לחבר צפו בגירסה להדפסה

לוחמי הסתר, מאת חיים חפר, 18.4.1968

 

בסתר, בסתר ברחובות הזרים
בעריה של סוריה ועל אדמת מצרים
ללא אחים וקרובים, בלי ידידים ומכרים
בלי עיתונים עבריים, בלי שפה, בלי ספרים
רק בשפתיים קמוצות אשר חותמות את השקט,
סוערת המלחמה אשר איננה נפסקת
מלחמת אנשי הסתר, אלא הקרויים "מרגלים"
אלא המפסידים את הקרב כאשר הם מתגלים
אלא הנופלים בכף או בחזית כמו טובי החיילים
אלא הנמצאים על אדמת האויב ראשונים ואחרונים
אלא הבוחרים להישאר תמיד - חיילים אלמונים.
 
בסתר בסתר הם עושים את מלאכתם
ולפעמים אין אנו יודעים את חייהם ולפעמים אין יודעים את מותם
ואנחנו שומעים על כישלונותיהם יותר מאשר על מעשי גבורתם
אבל מעבר לגבולות ולמרחק אנחנו מרגישים אותם
אנחנו חשים את אצבעותיהם ברחפן
על מפתח המשדר באותיות הצופן
אנו חשים את עיניהם הסוקרות ובוחנות
את מחשבתם המצרפת דינים וחשבונות
אנחנו חשים איך ליבם נע כמטוטלת
למראה איש במדים עומד בדלת
אנחנו חשים את הרמז הניתן, את החיוך המבוים
את הפגישות החטופות במקום מסוים
אנחנו חשים איתם את רגעי המתח והסכנה
ונזהרים איתם מהמלכודת שהוטמנה
ואנחנו עוברים איתם בלילה את דרך החלומות האכזרית
שמותר לחלום בה הכל - אבל לא בעברית
אנחנו הולכים איתם בארץ אויב הזרועה מוקשים בכל שביליה
והם משרתים את מולדתם דווקא בהתנכרם אליה
לוחמי הסתר, אנשי הסוד והסכנה
החיילים הנלחמים כל יום, כל השנה.
שילחו את המאמר לחבר צפו בגירסה להדפסה

בכר אברהם מיקו - 18.6.1998


למישל הרבה שלומות!
לי זו תעודת עניות שלא הכרתי אותך עד היום. לא שיכולתי לעזור "במצבים" השונים שנוצרו מאז "הפרשה". אבל מאחורי הקלעים "החזקנו אצבעות" כדי להביא לסיום הפרשה בדרכי "נועם", ולרוע מזלנו הסתיימה הפרשה בצורה מכאיבה מאוד לכולנו.

שילחו את המאמר לחבר צפו בגירסה להדפסה

רענן רובינשטיין - 23.11.2004

למישל שלום רב תודה רבה עבור ההזמנה... אני מצרף שתי תמונות שנשארו לי, היו לי עוד כמה תמונות ממאיר אבל לפני המון שנים ביקשו מחיל הקשר שמי שיש לו תמונות מאותם ימים מתבקש לשלוח והם יוחזרו. לצערי את התמונות עם מאיר לא החזירו לי ולא נמקו מדוע. את מאיר לאחרונה פגשתי בשנות החמישים על האוניה "קדמה". הוא היה עם אישה בהריון מתקדם. זאת הייתה היציאה לאירופה שלהם. מאז לא ראינו אותו יותר. לפני הרבה שנים אמרו לי שאמך רוצה להיפגש איתי אך זה לא יצא לפועל לצערי. כל טוב ולהתראות, רענן תמונות מהמכתב המקורי מצורפות בהמשך.

שילחו את המאמר לחבר צפו בגירסה להדפסה

עליזה לוי מרמור, תל-אביב - 29.12.2004

 למיכל שלום רב, את בודאי לא יודעת מי כותבת לך - אבל אני אציג את עצמי. קראתי את המאמר ב"ידיעות אחרונות" ומה שנכתב על אביך ז"ל מאוד נגע בליבי. ב-1936 או 37 הכרתי את מקס והיינו בידידות. הורי ומשפחתי גרו בשד' רוטשילד והוריו גרו ביהודה הלוי קרוב לחשמונאים. אני חושבת שהכרנו בתנועת הנוער ומאוד חבבנו אחד את השני. הוא עבד אז בצורפות כסף וזהב ואני הייתי תלמידה בקורס לאחיות בהדסה בתל אביב. הוא עשה לי סיכה מכסף באותיות "עליזה" ועד עכשיו אני חותמת ככה.

שילחו את המאמר לחבר צפו בגירסה להדפסה

חמש פגישות עם ד"ר שושנה קיני (בנטוויץ)

נשלח ב-31.3.2005.

פגישה ראשונה:
את מאיר פגשתי לראשונה בשנת 1947 בלונדון. אורי טהון שפגש אותו בליברפול (או בעיר אחרת בצפון אנגליה) שלח אותו לצביקה בית-דין, מי שהיה אחראי על מכשירי האלחוט בהגנה, ובתור צ'ופר נשלח ללימודים ללונדון. ברחוב Canfield Gardens שכר צביקה דירה, בה הקים את תחנת האלחוט שמטעמי ביטחון היתה רק קולטת ולא משדרת. בדירה זו גרנו ארבעה חברים: אורי לוברני, עובד שדה, צביקה ואנוכי. אני נשלחתי ללונדון להדריך בתנועת "הבונים", והייתי אחראית לפלג (סניף) הבונים במזרח לונדון. בבקרים למדתי באוניברסיטה, ומשם הייתי נוסעת לבונים בAldgate- ובלילות היינו מצפים למברקים מהארץ ששודרו בשעה 1.30 מאיר הגיע, בחור מבוגר יותר עם עיניים גדולות ומאירות, כנראה שהפגישה עם צביקה הייתה מוצלחת. בדיעבד אנו יודעים שהייתה גורלית. כך נוצר הקשר של מאיר עם ארגון עליה ב'.

שילחו את המאמר לחבר צפו בגירסה להדפסה

אבי רובינשטיין - 7.1.2005

לכבוד מיכל


שלום רב,
שמי אבי רובינשטיין ואני מחבר תשבצים וחידוני טריוויה לעשרות מגזינים בארץ ובעולם. קראתי את הכתבה שהתפרסמה ב"מוסף של שבת" (בידיעות אחרונות מתאריך 24.12.05) בנוגע לאביך מאיר בינט ז"ל שלדעתי היה גיבור ישראל וחשתי את תסכולך וכאבך.
אפרופו בקשתך הצנועה החלטתי להרים את הכפפה ולעשות את המעט שביכולתי בכל הנוגע לתחום עיסוקי ולנסות להכניס לתודעת הציבור את זכרונו של אביך.

שילחו את המאמר לחבר צפו בגירסה להדפסה

חידת הגיון שחיבר אבי רובינשטיין

חידת הגיון זו שודרה בתוכנית "שישי אישי" עם משה (מוישיק ) טימור , רשת ב' בתאריך 27.4.07

כתב החידה: "אמצעי להעברת תקשורת לפני העין ובתוכי רשת אמריקאית"

הפתרון: מקס בינט

הפותר: דן נחמני מתל - אביב

שילחו את המאמר לחבר צפו בגירסה להדפסה

ברוך תירוש - בעקבות מפגש על מאיר בינט

5/4/2008

למישל בינט,
                       
                        שלום והערכה והוקרה.
 
 
דבריך בתיאור ההתרחשויות שליוו אתכם סביב פעילותו המופלאה של אביך ז"ל ריגשו אותי מאד, והחזירו אותי לימי פעילותנו המשותפת ברומא, אני כאיש הפלי"ם בהעפלה, ומאיר בינט
כטכנאי הרדיו המסור שתיחזק כהלכה את המשדרים שהפעלנו בתחנות ועל הספינות.
 
 
לא אחדש לך דבר אם אתאר את מסירותו ואת דבקותו באבטחת תקינות המשדרים שנבנו בהסתר והופעלו במחתרת. מאיר ז"ל היה מבוגר מאיתנו ו'הוביל' וקירב אותי למוזיקה קלאסית,
כאשר עד להיכרות איתו העדפתי להאזין לאופרות, ולגדולי הזמרים של אותה העת.
 
 
שבחים מגיעים לך על מפעל ההנצחה שאת מובילה במסירות וביסודיות.   
 
 
שילחו את המאמר לחבר צפו בגירסה להדפסה

"תגובות" במוסף "הארץ" בעקבות הכתבה "המרגל שלא חזר מהחום"(מאיר בינט) מאת ליאור אסטליין

30.4.2010

כוחות נפש

הכתבה על מאיר בינט נגעה בי עמוקות מסיבה אחת עיקרית: זוהי דוגמה לאדם שהקדיש (ולצערי הקריב) את חייו באופן טוטאלי למשהו שהוא האמין בו בכל לבו. הוא האמין שבמעשיו הוא תומך בקיומה של המדינה והארץ שכה אהב. הוא גם הראה כמה אנושי ואוהב אדם הוא, כאשר בזמן שהוא חותר תחת שלטון רשע, הוא דואג ותומך באותם פצועי מלחמה שאותו שלטון שלח להילחם במדינה שעליה בינט מנסה להגן. הלוואי שבתוך הציניות והשחיתות האישית והציבורית שאנחנו רואים היום, עדיין יצמחו אנשים כמוהו. ולעצמי, לעצמי אני מאחל שתהיה לי אפילו טיפה מאומץ לבו של מאיר בינט.
 
עידו צדר  ניו יורק