הדרך לבגדד (מתוך יומני אבדאן של מאיר בינט)

הדרך לבגדד (מתוך יומני אבדאן של מאיר בינט)

אנחנו נוסעים, עברנו את הגבול ומאחורינו השארנו את הארץ ופתאום כלה כל המרץ ודממה רובצת עלינו. משהו עוצר את הנשימה- יורד גם בין חישוקי הגלגלים, נדבק עליהם, עקב מהירותם. והנה חולפים ההרים והשדות הפוריים – גם עץ נעלם – אפילו צמח אינו  מעז להראות – והגעגועים עזים.

"קולנו" ירחון קבוצת "הירדן", אבאדאן, איראן

 מנשר שמאיר בינט כתב ליום כניסתה של קבוצת הירדן לתנועת הנוער החלוצי, טו' בשבט תש"ה  29.1.1945 מאיר בינט  הכין את החוברת לחניכיו,   הגה את התוכן, צייר את  מה שאתם רואים  ואת התוכן כתב בכתב ידו. זו תקופה שבארץ עדיין לא תפסו את  גודל האסון, השואה

קטעים שכתב מאיר ביומנו בתקופת אבדאן,
איראן 1942-1945/10

 קטע מתוך יומן שכתב באוגוסט – 1942, אבדאן (חלק מטיוטת מכתב לידידתו שרה): "הנה מתקרב היום לסופו ועוד מעט שבת בא"י. כאן אין חוגגים את השבת שלנו וקשה לי מאוד לוותר עליה. אתיישב ואקרא לכל הפחות את 'לך דודי' וכשאגיע למקום 'התנערי מעפר קומי…' אזכר בכל אחי ואחיותי אשר מבתיהם החמימים מתנוצץ אור של נרות […]

נהריה

תאריך 13.1.1950 – תירגום מאנגלית:
לפעמים אני עומד לפני שתיל רך שרק נטעו אותו ואיכשהו מרגיש צורך ללטף אותו – להגן עליו: לעמוד מול הרוח כדי שלא תשמיד אותו.

ליל סדר בפרנקפורט 1952- מתוך מכתב של מאיר מאיר בינט

 יום לאחר ליל הסדר, מספר ימים לפני שיצא למצרים. היה לי סדר נהדר באופן בלתי צפוי. להיות בפרנקפורט, פעם המרכז של לימודי יהדות ולא לקחת חלק בסדר – היה לחלוטין בלתי אפשרי אז ערכתי בירורים, התקשרתי לכומר הצבאי והוזמנתי בחמימות רבה.

הצעה לייצר עץ סינטטי מפסולת אורז וכותנה

מאיר,בינט קהיר, מלון הליופולס – פאלאס, 4 במרץ 1953 "היערות החבויים" של מצרים. זו אינה בדיחה, למצרים יש "יערות חבויים" גדולים מספיק לספק חלק משמעותי של צריכת המדינה לעץ (עצי בניה) באופן מידי. בכל אופן, זה אולי נשמע כאבסורד, אך "יער חבוי" זה במצרים הוא מציאות.כעובדה, "יער " זה שכבר קיים במצרים אינו כלה לעולם […]