התגובות  וההערות להן התייחסתי הופיעו ב"ספר אורחים" באתר הישן עד לתאריך  28.7.2008.

אני עונה לך   ולאחרים שכתבו בתגובותיהם –

☼ "נראה לי שיש מקום  להביא,במיוחד לידיעת הדור הצעיר,את מעשיו ולא פחות מזה,  את אופיו של מאיר בינט ז"ל"

☼   "חשוב להעביר את המידע לדורות הבאים"

☼  "צר לי מאד על שלא זכה ליתר חשיפה וכבוד לאחר מותו"

☼   "אנשים שכאלה ראויים להיות לנצח בכותרות הראשיות של ההיסטוריה!!!!!

☼    "אין ספק שהוא (מאיר בינט) ראוי להכרה נרחבת יותר מטעם המדינה שלצערנו סוגדת לכוכבים   בגרוש, ולטמטום החוגג",

לקח לי זמן להתייחס כיוון ש כל העניין עם הנעדרים  התחבר אצלי לכאב ולתהיות הפרטיים והאישיים שלי למרות השנים הרבות שעברו.

 – למדתי על בשרי שלא פשוט  להביא לך שהמוסדות  והגופים היכולים לדאוג לכך שמאיר בינט יכנס למורשת  ההיסטורית של מדינת ישראל – אכן יעשו זאת.  נפגשתי עם גורמים חינוכיים וצבאיים שונים, שלחתי מכתבים גם לגורמים אחרים.

 –  מינהל חברה ונוער (משרד החינוך) הכין פעילות מקסימה  על מאיר בינט תחת הכותרת "גיבורים עלומים" – (קישור מהאתר) אבל נשאלת השאלה  – כמה מחנכים ומורים נחשפים לפעילות, ואם כן, האם הם בוחרים להביא את מעשיו, אופיו וערכיו של מאיר בינט לדור הצעיר.

– לעומת זאת –   הספריה הוירטואלית  של מט"ח (גוף חינוכי)  עדיין לא הכניסה ערך "מאיר מקס בינט"  בקטגוריה "ההיסטוריה של מדינת ישראל – ביטחון מלחמות ושלום", למרות שקיבלתי תשובה לבקשתי (ב – 1.1.2007) : "כן בהחלט נראה לי שנכון לשלב את הנושא. אנחנו בונים עתה אתר גדול בהיסטוריה והערך ישולב בו."  אז עדיין מחכים ……

– גם ynet  עדיין לא הכניס קישור.

אלו רק דוגמאות.

–  יש גופים ציבוריים וממלכתיים שאומרים שיעשו למען – ונשארים באמירה, יש אחרים שלא מגיבים אפילו לפניותי;  אך יש מספר אנשים שנרתמים בתחום שלהם לקדם את  ההכרות עם  דמותו של מאיר בינט  (תוכלו לראות זאת בקטגוריות שונות ובקישורים באתר)  ואני מודה להם.

להבדיל –  נתקלתי לצערי לאחרונה בכתב של "מעריב"  שהציג את עצמו כמי שמסוגל לכתוב כתבה ש"תפתח דלתות", קיבל חומר שלא פורסם עדיין – ונעלם.

 לסיום תגובתי  הנוכחית – אני מבקשת מכל מי שנכנס לאתר ומתוודע לדמותו של מאיר בינט –  "תעביר את זה הלאה".

                                                                                                   תודה, מישל