שני המחברים עסקו ב"כיסוי" הפרשה מאז חזרה ונתגלעה ב- 1960. בשלהי אותה שנה היו מיוזמי התארגנותה של האינטליגנציה הירושלמית ומיוזמי גילוי הדעת שלה בעניין הפרשה.

אין בספר מידע על מאיר בינט מעבר לאזכור של משפט אחד בפרק הראשון: 1954.

נתן אלתרמן, "הטור השביעי " עיתון "דבר" 11.2.1954 "אל שתיקה במזיד".

אישים בפרשה, נספח עמ' 230. חלק מה "אישים" עדיין לא מופיעים בשמם האמיתי אלא בכינויים כמו "הקצין הבכיר" – גיבלי, "המזכירה" – דליה כרמל, מזכירתו של גיבלי, "האדם השלישי" = אברי אלעד = אברהם זיידנברג = פאול פרנק, " הממונה על הקצין הבכיר" – משה דיין, "קצין המילואים" – כנראה מוטקה בן צור